טבילה במפל בניאס
פתילת גופו בערה עד שהשלהבת
תהא עולה מאליה, כאילו קבלה
חיים חדשים,
ביונקה את נוזל חלבה ודמה
השמנוני, השקוף.
החזיון שהיה גנוז בתודעתו
כמו הפעיל את אבריו
ביודעו שאין מה להפסיד.
הזרימה אינסופית
דרך שסתום אל חזור
לעבר יעד לא נודע
שלא דרכה בו
רגל אדם עד כה,
מעין כבוש הלבנה.
טבילת המועד העניקה
משמעות חדשה
כנחל איתן
למרגלות
מפל גועש באביב
לעת הפשרת השלגים.
גופם רטט ממגע
המים הקרירים והזכים
בהניחם לחלחל
למנהרות האפילות שבהם
ולטהר את עקבות
ליל אמש הסוער.
שמעון טל רז
